החלטה בתיק עמ"נ 13193-06-13

1.         מדובר בערעור מנהלי על החלטת ביה"ד לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (להלן: בית הדין), מיום 23.5.13, (הדיין דביר פלג).

2.         לטענת ב"כ המערער:

א.         המערער הינו נתין טוגו, יליד 1973, נכנס לישראל באופן חוקי דרך נתב"ג ביום 6.7.07, קיבל אשרת תייר שפגה ביום 6.10.07, ולאחר מכן אשרה זמנית שפגה ביום 25.6.11. הגיש בקשה למקלט מדיני שנדחתה,  וגם הערעור בגינה נדחה ביום 26.5.11.

            למערער אין דרכון, מדינת טוגו אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואין לה כל נציג בישראל.

            ביום 18.3.13 עת התייצב המערער לרישום במשרדי המשיבה , בוצע למערער שימוע שבסופו נלקח למשמורת.

            בשימוע ציין המערער כי הוא מעוניין לחזור לארצו, והוא משתף פעולה בקשר לכך, וכי הוא פועל מול ארגון CIMI, ארגון המסייע למדינות זרות על מנת להשיג תעודות מסע.

            כן ציין ב"כ המערער כי יחידת העזיבה מרצון הוציאה בעבר למערער כרטיס טיסה חזרה לארצו ותעודת מעבר ישראלית, המערער היה מעוניין לעלות על הטיסה הנ"ל, אך נאמר לו שהדבר אינו אפשרי היות ועליו להציג מסמכים ממדינתו.

            כן ציין ב"כ המערער כי שבועיים לפני מועד השימוע נאמר למערער כי הוא צריך להשיג מסמכים בעצמו, אך הדבר לא עלה בידו.

            בקשר לכך נאמר למערער על ידי נציגי המשיבה  כי ניתן לו מספיק זמן להמציא מסמכים וכי הוא אינו מתכוון לצאת מן הארץ, אך לדברים אלו אין כל בסיס.

            ביום 19.3.13 הובא המערער בפני ביה"ד אשר החליט כי בקשת המערער לשחרור תידון לגופה לאחר המצאת מכתב תומך לטענותיו מאת ארגון CIMI.

            בהמשך הגיש בקשה נוספת לביה"ד לשחרור ביום 20.3.13, אליה צירף מכתב לארגון CIMI, ממנו עלה כי הוא פנה לארגון זה ביום 20.2.13 בבקשה לסייע לו לחזור למדינת מוצאו וכי העניין נמצא בטיפולה.

            על אף האמור לא שוחרר המערער ע"י ביה"ד בדיון מיום 20.3.13.

            לאחר מכן הועבר המערער ממתקן המשמורת בגבעון למתקן המשמורת בסהרונים, ובתאריך 7.5.13 ניתנה החלטת ביה"ד בה נדחתה בקשת המערער לשחרור. אף שביה"ד קבע בהחלטה זו כי המערער משתף פעולה עם הליך החזרה למדינתו, אך קבע שטרם חלפו 60 ימים מהעת בה הושם במשמורת.

            כמו כן, הורה ביה"ד למשיבה  לפעול בדחיפות להשבת המערער לארצו.

                        בנוסף, ציין ביה"ד בהחלטתו כי בה במידה ולא תבוצע הרחקתו עד למועד הדיון שנקבע ליום 21.5.13, ישקול ביה"ד את שחרורו בתנאים.

אף על פי כן שב ביה"ד ואישר את צו המשמורת ביום 21.5.13 וקבע לדיון נוסף ביום 23.5.13.

בדיון מיום 23.5.13 ציין נציג המשיבה  כי עניינו של המערער מתקדם, וכי הם עדיין מחכים להנפקת תעודת מעבר, וברגע שתונפק תעודה כזאת, תתואם לו טיסה.

לאור זאת, שב ביה"ד ואישר את צו המשמורת.

            ב.         מן ההיבט המשפטי טען ב"כ המערער: